בשנים האחרונות גוברת ההכרה בספרות המקצועית ובפרקטיקה כי נערות, לא כל שכן נערות במצוקה, זקוקות לסיוע ייחודי המותאם לצרכיהן. הכרה זו גוברת עקב ההסכמה הרחבה שמצבן של נערות שונה מזה של נערים ומושפע מהימצאותן ב"צומת של סיכונים" (ברגר ושכטר, 1989) המשלב את הסיכון שבגילן (המעבר מילדות לבגרות), מינן ומצבי מצוקה שונים המשפיעים על חייהן.
בקהילה אין מספיק מסגרות הולמות לנערות במצוקה המתקשות להשתלב במסגרת לימודים או עבודה, אך רוצות להישאר בקהילה ואין הצדקה להוציאן ממנה. נערות אלה, בהעדר מענה המהווה חלופה לבית הספר והמאפשר להן להישאר בסביבתן - משוטטות, מידרדרות ומצבן הולך ומחמיר עד למצבי משבר וסיכון.
במהלך שנת 2005 הופנו ליחידת רונ"ן כ-15 נערות, מרביתן בגילאי 13-14. מדובר בנערות שהתקשו לתפקד במסגרת ביה"ס עם בעיות של ביקור סדיר. חלקן היו מעורבות באלימות קשה שבגינה התלונן צוות ביה"ס במשטרה ואף נפתחו להן תיקים פליליים. נערות אלה גררו אחריהן נערות נוספות ומצבן הלך והחמיר.
נערות אלו הופנו ליחידת רונ"ן הן ע"י המשטרה ובמקביל ע"י צוות ביה"ס, שעמד חסר אונים מול התנהגותן הפרועה. כיחידה מנוסה במצבים מעין אלו, נדרשה מאיתנו עבודה רבה יותר בכל הקשור ליצירת ובניית אמון כבסיס להמשך טיפול. כמו כן היה ברור כי מצבן הנפשי הטעון והמצוקה בה הן מצויות, לא אפשרה להן לתפקד באופן נורמטיבי במסגרת ביה"ס. עובדה זו חייבה התייחסות לבעיות המכבידות עליהן, כאשר מרביתן קשורות לבית והמשפחה ורק לאחר מכן יתאפשר שילוב מחדש במסגרת ביה"ס. ההחלטה התקבלה לרוב בקשיים לא מעטים: ביה"ס שהפנו את הנערות לטיפול ברונ"ן, ביקשו לראותן חוזרות לתפקד ולהשתלב בכיתות הלימוד, כאשר צוות היחידה ראה צורך להשקיע מאמצים טיפוליים רבים בפתרון בעיות, אשר מרביתן לא קשורות לתפקוד והשתלבות מחדש במסגרת חינוכית. במאמצים שנמשכו לעיתים כשנה ואף יותר, מרבית הנערות שוקמו ולרוב השתלבו מחדש במסגרות חינוך אחרות. שלוש מתוכן, הוצאו למסגרות חוץ ביתיות.
הניסיון שנצבר תוך כדי טיפול בנערות אלה, לימד שיש צורך במתן מענים הולמים המותאמים לצרכיהן הייחודיים, תוך התייחסות לקשיים ולמצוקות בהן הן נמצאות. מכאן עלתה היוזמה להקמת מסגרת שתכלול למידה והתייחסות טיפולית מותאמת ורחבה.
"עלמה" תהווה מסגרת קהילתית ייחודית לנערות במצוקה, אשר תספק מענה טיפולי רב מימדי תוך התייחסות פרטנית, ליכולות ולצרכים הייחודיים של כל נערה ובה תוכל הנערה להתפתח ולהתקדם, ללא צורך בניתוק ממשפחתה ומהקהילה המוכרת לה.

1. נערות בגילאי 13-15, המתקשות לתפקד לאורך זמן במסגרות החינוך הפורמאלי.
2. נערות שהמשפחה אינה מהווה מערכת תומכת והן סובלות מהתעללות רגשית, פיזית או מינית.
3. נערות המעורבות בעבריינות כגון: שימוש וסחר בסמים או יחסי מין לא מובחנים.
4. נערות שהותקפו מינית במסגרת ביה"ס.
5. נערות שזקוקות להתערבות סמכותית "באור החוק"
6. נערות בסיכון המיועדות להשמה באחת ממסגרות חסות הנוער או הנמצאות בשלבי חזרה לקהילה ממסגרות אלו.

1. שילוב הנערות במסגרת תומכת, המותאמת לצרכיהן ומעודדת שייכות והתקשרות לדמויות נורמטיביות.
2. שיפור וחיזוק הדימוי העצמי.
3. שיפור כישורים חברתיים.
4. אבחון הבעיות וגיבוש דרכי טיפול.
5. העשרה, הרחבת אופקים ופיתוח מיומנויות חדשות.
6. זיהוי תחומי עניין, פוטנציאל ויכולות ובהתאם הכוונה למסגרות המאפשרות את מימושן.
7. שיפור יכולות לימודיות וצמצום פערים.
8. שילוב מחדש במסגרות החינוך הפורמאליות.

1. מסגרת בעלת גבולות ברורים תוך גמישות המותאמת לצרכים המזוהים – המתח בין הצורך של הנערות במסגרת ברורה ובטוחה לבין הצרכים האינדיבידואלים של כל אחת מהן, יישמר ע"י העבודה בקבוצות קטנות והתייחסות פרטנית של הצוות לכל נערה.
2. הנערה במצוקה כבעלת כוחות ויכולות – התייחסות לנערה כ"שחקנית אקטיבית" בחייה, שנסיבות חייה הפגישו אותה עם מצבים קשים ומורכבים. הכרה בכך שחלק מההתנהגויות שהובילו אותה להידרדרות, הן ניסיונות התמודדות עם מצוקה קשה ואינם בהכרח ביטוי לפתולוגיה. עבודה על יכולת הבחירה והאחריות של הנערות, מתוך העצמה וחיזוק תחושות של יכולת ומסוגלות עצמית. כל נערה תהיה שותפה בבניית תכנית הטיפול האישית שלה וכן בהבניית המסגרת ועיצובה.
3. קבוצת השווים כמערכת תומכת – ממחקרים ניתן ללמוד על חשיבות קבוצת השווים בגיל ההתבגרות. ב"עלמה" יושם דגש על קבוצת השווים כמסגרת תומכת ובעלת כוח טיפולי מקדם עבור הנערה. במקביל לעבודה הפרטנית, תעשה אף עבודה קבוצתית.
4. יישוג (reaching out) – צוות "עלמה" יקיים קשר שוטף עם הנערה, משפחתה והמסגרות הנוספות אליהן שייכת.

1. מנהלות ביה"ס והיועצות, יאתרו נערות בגילאי 15 - 13, שלהערכתן מתאימות למסגרת "עלמה".
2. תתקיים בביה"ס ועדה בנוכחות:
   הממונה על תיק החינוך בעירייה.
   המפקחת על ב"ס התיכוניים.
   המפקחת על היועצות.
   מנהלת וצוות ב"ס.
   מנהל יחידת רונ"ן.
   עו"ס של המסגרת.
   הנערה והוריה.
   בוועדה יערך דיון על מידת ההתאמה של הנערה למסגרת "עלמה" והאופנים בהם יכולה להיתרם בתוכה.
   במידה ומתקבלת החלטה משותפת של הנערה והוריה, צוות ביה"ס ויחידת רונ"ן, על השתלבותה ב"עלמה", ינוסח הסכם בו ביה"ס מתחייב לקבל את הנערה בחזרה למסגרת ביה"ס לאחר תקופת שהותה ב"עלמה". כמו כן ביה"ס יתחייב להעביר את תכנית הלימודים עליה יש לעבוד עם הנערה לצוות המורים ב"עלמה".
3. הפניית נערות המטופלות ביחידת רונ"ן, המנותקות ממסגרות חינוך פורמאליות או מתקשות לתפקד במסגרות החינוך וקיימת התרשמות העו"ס ביחידה כי טובתן במסגרת עלמה. ההחלטה תתקבל ע"י מנהל יחידת רונ"ן, העו"ס המטפל/ת ועו"ס של עלמה.

1. עו"ס מרכזת את המסגרת -
   • אחריות על בניית תכנית טיפולית לכל נערה, בתיאום עם מרכזת תכנית הלמידה ב"עלמה".
   • תכנון ושמירה על סדר היום.
   • פיקוח על התכנים ופעילויות העשרה שמתקיימות במסגרת.
   • ניהול מעקב ורישום אחר התהליך שעוברות הנערות מבחינה התנהגותית, רגשית, חברתית ולימודית.
   • הנחיית ישיבות צוות בנוכחות המורים, המדריכה והמורות החיילות.
   • הנחיית פעילות קבוצתית המשותפת לנערות ולצוות.
   • עריכת ביקור בית לכל נערה המשתלבת במסגרת.
   • שמירה על קשר שוטף עם המשפחה של הנערה, עדכונם בתפקודה והשתלבותה ב"עלמה", תוך מתן דגש על חלקים חיוביים. בהמשך תיבדק האפשרות להדרכת הורים במסגרת "עלמה", או שילובם בקבוצות הורים קיימות. כמו כן תישקל אפשרות לפעילות משותפת של הנערות והוריהן.
   • עדכון העובדים המטפלים בנערה ביחידת רונ"ן, על תפקודה והשתלבותה ב"עלמה".
   • נערה שנעדרת מהמסגרת מסיבות שונות, העו"ס או המדריכה ילכו לביתה לבדוק את סיבת ההיעדרות וידאגו שהנערה תקבל מענה לבעיה.
   • טיפול פרטני בנערות שאין להן מטפל/ת.
2. מורים - ב"עלמה" יועסקו שלושה מורים.
   א. מורה בכירה בעלת כישורים לאיתור לקויות למידה, אשר תרכז את מסגרת הלמידה.
   
   • אחריות על בניית תכנית לימודים לכל נערה הנקלטת במסגרת, בתיאום עם צוות ביה"ס ממנו הגיעה הנערה.
   • ביצוע מעקב אחר ההתקדמות הלימודית של כל נערה.
   • קבלת החלטה לגבי אופן הלמידה (פרטנית או בקבוצה קטנה).
   • עדכון ביה"ס על המצב הלימודי של כל נערה מול הציפיות הלימודיות של אותן מסגרות.
   ב. מורה למקצועות הומאניים.
   ג. מורה למקצועות ריאליים.
   
3. מדריכה -
   
   • ריכוז ונוכחות בפעילויות ההעשרה.
   • ביצוע מעקב אחר הנערות במסגרות הפעילות מחוץ ל"עלמה". (יפורט בהמשך).
   • הקפדה ושמירה על סדר היום וכללי המסגרת.
4. מורות חיילות - במסגרת ישתלבו 2-3 מורות חיילות. תפקידן לשמש כחונכות וכתומכות למידה. בשלב הראשון, מורה חיילת תיצור קשר עם הנערות בכל בוקר
   (ב- 9:15) לוודא את הגעתן.
5. מבשלת - בישול ארוחת צהריים חמה לנערות.
6. קומונרים של הצופים - במסגרת ישולבו שני קומונרים של תנועת הצופים. הם יקיימו פעולות מגוונות, כאשר בהמשך תיבדק האפשרות לשלב את הנערות כקבוצה במסגרת תנועת הצופים העירונית.
7. פרילנסרים - העברת פעילויות העשרה שונות.
   

תקציב הפרויקט לשנת הפעילות תשס"ו כולל: שיפוץ המבנה, שכר צוות עובדים, מזון, פעילויות העשרה, הצטיידות וסיוע בדמי כיס.
התקציב מגיע משני מקורות תרומה מרכזיים: קרן סקט"א רש"י וקרן "יום טוב". מקורות נוספים מגיעים ממשרד הרווחה, קרן העיזבונות, עיריית בת-ים ופרויקט שיקום שכונות.

הערה - במהלך הקמת המסגרת, אחת האפשרויות שהועלו, הייתה נתינת פטור זמני מחוק חינוך חובה ולימוד הנערות במסגרת תכנית היל"ה. באופן הזה היה מתאפשר לצמצם את העלויות הכרוכות בתכנית הלימוד באופן משמעותי. לאפשרות זו היו התנגדויות מגורמים שונים ונכון להיום הנערות ישתייכו למסגרות החינוך גם בזמן שהותן במסגרת עלמה. אפשרות לצמצום עלויות הלמידה באופן הזה, תיבדק שוב בהמשך.

לעלמה תוקם ועדת היגוי מורחבת, אשר תיפגש פעמיים בשנה, בתחילת שנת פעילות ולקראת סיום שנת פעילות. הועדה תכלול:

1. סמנכ"ל קהילה
2. מחזיקת תיק החינוך
3. מנהלת אגף שח"ם
4. מפקחת על בי"ס תיכוניים
5. מפקחת על יועצות בי"ס
6. מפקח בשרות לנערה
7. נציגת קרן סקט"א רש"י
8. מנהל יחידת רונ"ן
9. עו"ס "עלמה"

1. קומם, מ. (2002). עדי - התעצמות, דאגה, ידידות, פרויקט קהילתי לנערות במצוקה בקצה רצף הסיכון.
2. ברגר,ר. ושכטר,י. (1989). קוים מנחים לבחירת "חבילות התערבות" לעבודה עם נערות במצוקה. חברה ורווחה, ט (3), 225 - 239.