                |
התוכנית לצעירים בגילאי 18-27
זה הגיל המתאים להצטרף לתוכנית 18+ ולהסתייע בייעוץ וליווי מקצועי
תוכנית 18+ מיועדת לצעירים וצעירות בגילאי 18-27 תושבי שכונות השיקום בעיר בת-ים המעוניינים להתפתח מבחינה אישית, מקצועית, לשפר את איכות חייהם ולקדם את עצמם בתחומי ההשכלה, תעסוקה וההכשרה המקצועית.
הצעירים הפונים לקבל סיוע פוגשים ברכזת התוכנית אשר הינה עובדת סוציאלית.
התוכנית מציעה: שיחות פרטניות, הפנייה לקורסים או לפרויקטים הייחודיים לתוכנית. הפרויקטים הינם פרויקטים ארציים או פרויקטים המופעלים בקהילה ותואמים את צרכי הצעירים. הסיוע הניתן הינו סיוע במיצוי זכויות סוציאליות, מידע לחיילים משוחררים, מידע לגבי מלגות, ייעוץ והכוונה מקצועית.
צעיר/ה הפונה לסיוע זוכה ליחס אישי, לתמיכה, הדרכה ואף לליווי פיזי בשעת הצורך. מובטחת הקשבה ובניית תוכנית התערבות אישית בשיתוף ובהסכמת הצעיר. השאיפה היא לנסות ולענות כמה שיותר על הצרכים כפי שהצעיר מגדירם וזאת לאחר התייעצות ובדיקת האפשרויות ע"י רכזת התוכנית.
קשרי עבודה שוטפים עם שירותים שונים כמו: המוסד לביטוח לאומי, לשכת תעסוקה, קופות החולים השונות, מרכז שיקום תל-גיבורים, מרכז אבחון ושיקום של משרד העבודה והרווחה, משרד השיכון, מכללת בת-ים, ארגונים וולונטריים שונים, נציגי קרנות מלגות, התחנה לטיפול בנפגעי סמים (נוער ומבוגרים), עובדים סוציאליים בקהילה, היחידה להכוונת חיילים משוחררים, מח' שיקום של ביטוח לאומי, רכזת ההכשרה המקצועית בשיקום שכונות ועוד.
הפרויקטים השונים שהופעלו עד היום:
עד היום פנו הצעירים לסיוע בתחומים:
בעיות דיור, הכשרה מקצועית, השלמת השכלה, שיקום תעסוקתי, הכנה לצה"ל, סיוע בתיווך עם הצבא במהלך השירות הצבאי, התמכרויות (צעירים בסיכון אשר נמצאים בתהליך הידרדרות לסמים), הפרעות אכילה, בעיות בתקשורת עם ההורים, סיוע ותיווך עם נותני שירותים כמו משרד הקליטה, ביטוח לאומי, מוסדות שונים להשכלה, מס הכנסה רופאים מטפלים, לשכת התעסוקה, מח' שיקום של המוסד לביטוח לאומי, מחלקת הוצאה לפועל, משטרת ישראל, סיוע בהגשת בקשות למלגות ועוד.
במידה וישנו צורך להפנות לשירות רלוונטי אחר, נעשית עבודת תיווך ע"י רכזת התוכנית.
מה מציעה התוכנית:
כללי:
התפיסה הכוללנית לטיפול ושיקום בצעירים מעל גיל 18+, החלה להתגבש בשנות ה- 80 ע"י השירות לנוער וצעירים, בתכנית המכונה "תוכנית 18+". במסגרת הפעלתו של פרויקט 18+, אותרו צעירים בגילאי 18-25, שלא היו משולבים במסגרות לימודיות או מסגרות עבודה.
תוך כדי איתור הצעירים עלה כי חלק מהם טופלו בעבר ע"י עובדי נוער ומכיוון שהגיעו לגיל 18 הופסק הטיפול בם. עוד עלה כי חלקם לא גויס לצבא או נפלט תוך כדי השירות הצבאי ואילה ששירתו שירות מלא והשתחררו מהצבא, לא מצאו את מקומם במסגרת מתאימה והתקשו בבחירת כיוונם המקצועי.
מאפיינים עיקריים ובעיות מרכזיות של צעירי 18+:
חשוב לציין שלא כל המאפיינים המצוינים לעיל אמורים להתבטא אצל כל צעיר על מנת שיוכל לקבל טיפול במסגרת תוכנית 18+.
לחלק מהצעירים המפגש עם רכז 18+ הינו מפגש ראשון עם גורם טיפולי ואילו חלקם האחר כבר התנסה בקשר טיפולי. הקושי הראשון ביצירת קשר עם פלח אוכלוסיה זה נובע מהעובדה כי חלק מהצעירים אינו מורגל בצריכת שירותים או שאינו מודע כלל לקיום השירות.
איתור:
רכז 18+ מפיץ פרסומים שהוא מוציא ברחבי השכונה ובין נותני השירותים השונים נעשית עבודת שטח בשכונה בניסיון לאתר צעירים באופן אישי. הרכז משמש ככתובת עבור הצעיר במתן הכוונה וסיוע במיצוי זכויות. צעיר שמרגיש מוכן ובשל יוכל להיכנס לתהליך טיפולי לאורך זמן. קורה שצעיר פונה בבקשת סיוע ואחר כך אינו מגיע יותר אך חוזר ופונה שוב מיוזמתו בשעת משבר או לצורך בירור זכויות. לעיתים עוברת שנה עד אשר הצעיר בשל להיכנס לטיפול במטרה לשנות את מצבו לעבור שינוי.
רציונל הטיפול:
הרציונל לטיפול ייחודי באוכלוסיה זו נובע מהבדלים שבין מצוקות של מתבגרים למצוקות של צעירים, בשל השתייכות לקבוצות גיל שונה. מגיל 18 נתפס הצעיר כעומד ברשות עצמו וכמי שנדרש למלא באופן מיידי תפקידים חברתיים, התובעים מאמצי הסתגלות רבים. הקושי לעמוד בציפיות החברתיות אינו זוכה עוד ליחס סלחני, אלא מתורגם לכישלון תפקודי נוסף, לזה מתלווה לעיתים קרובות יחס של אנטגוניזם מן הסביבה הקרובה והחברה.
ככל שקשיי ההסתגלות והתפקוד נמשכים לאורך זמן רב, מעמיקות יותר תחושות הבדידות, התסכול ואוזלת היד, התוצאה - שרשרת כישלונות הולכת וגדלה. למרות התנאים הקשים והמצוקות הייחודיות, לא זכאים צעירים אלה לשירותי עזרה וסיוע של סוכנויות הרווחה והם הראשונים להיפגע בכל מהלך שלקיצוץ תקציבי. לא נעשה מספיק מאמץ מצד הרשויות השונות לפרסם ולדאוג למיצוי זכויות הצעירים, הצעירים עצמם אינם יודעים לצרוך שירותים ואינם מודעים לזכויותיהם וליכולת מיצוי האפשרויות של שירותי התעסוקה, ביטוח לאומי והגורמים הרלוונטיים.
קבוצות בגיל 18-20 איננה נכללת במערך כוח העבודה במשק, היא גם לא מיוצגת בדרך כלל בין דורשי העבודה ומקבלי קצבאות הבטחת הכנסה ואבטלה. קבוצת הגיל 21-25 הינה ייחודית בכך שהיא מייצגת את קבוצת הצעירים הבוגרים הראשונה, האמורה לתפקד בשטחים מגוונים יותר באופן יחסי לקבוצות הגיל הצעירות ממנה, ואין עליה "חסות" של המערכות החברתיות.
מטרות הטיפול:
אחת המטרות המרכזיות בתוכנית 18+, הינה פתיחת אפשרויות והזדמנויות לצעירים מטופלים. לסייע להם להשלים את השכלתם, לצמצם בהדרגה פערים וחסכים שנצברו, לשנות דפוסי התנהגות מכשילים ולרכוש מיומנויות נדרשות שיסייעו למצוא ולהתמיד במקום עבודה או מסגרת הכשרה מקצועית. כמו כן לעורר בצעירים מודעות למצבם ולגרום להנעה ולשפר את דימויים העצמי; להביא אותם לכלל שינוי עמדות מדפוסי התנהגות עבריינית והתנהגות אנטי חברתית להתנהגות נורמטיבית; ללמדם לצרוך שירותים הפועלים בקהילה וכן לשלבם בחיי החברה והקהילה.
לסיכום
רכז 18+ מהווה חולייה מקשרת ומשמעותית מאוד בתיווך בין הצעיר ובין המסגרות החברתיות השונות. ניתן טיפול אישי שמטרתו לסייע לצעיר לקדם את עצמו ואת איכות חייו באופן כזה שנפתחות לפניו אפשרויות קידום שונות. צעיר אשר עבר שינוי אישי מהווה מודל חיובי לנוער ולצעירים מנותקים בסביבתו הקרובה.
שילוב הצעירים בחברה יתרום להם באופן ישיר ולחברה כולה באופן עקיף, המדינה תחסוך בעלויות עתידיות בשיקומם האישי והמשפחתי, בהוצאות בית משפט, בתי כלא, סנגוריה ציבורית, שירותי רווחה ועוד.
איך פונים
לפרטים נוספים ניתן לפנות למרכזת התוכנית, גב' רונית אלקיים ביחידת רונ"ן לטיפול בנוער בעיריית בת-ים או בדואר אלקטרוני לכתובת
הצעירים הפונים לקבל סיוע פוגשים ברכזת התוכנית אשר הינה עובדת סוציאלית.
התוכנית מציעה: שיחות פרטניות, הפנייה לקורסים או לפרויקטים הייחודיים לתוכנית. הפרויקטים הינם פרויקטים ארציים או פרויקטים המופעלים בקהילה ותואמים את צרכי הצעירים. הסיוע הניתן הינו סיוע במיצוי זכויות סוציאליות, מידע לחיילים משוחררים, מידע לגבי מלגות, ייעוץ והכוונה מקצועית.
צעיר/ה הפונה לסיוע זוכה ליחס אישי, לתמיכה, הדרכה ואף לליווי פיזי בשעת הצורך. מובטחת הקשבה ובניית תוכנית התערבות אישית בשיתוף ובהסכמת הצעיר. השאיפה היא לנסות ולענות כמה שיותר על הצרכים כפי שהצעיר מגדירם וזאת לאחר התייעצות ובדיקת האפשרויות ע"י רכזת התוכנית.
קשרי עבודה שוטפים עם שירותים שונים כמו: המוסד לביטוח לאומי, לשכת תעסוקה, קופות החולים השונות, מרכז שיקום תל-גיבורים, מרכז אבחון ושיקום של משרד העבודה והרווחה, משרד השיכון, מכללת בת-ים, ארגונים וולונטריים שונים, נציגי קרנות מלגות, התחנה לטיפול בנפגעי סמים (נוער ומבוגרים), עובדים סוציאליים בקהילה, היחידה להכוונת חיילים משוחררים, מח' שיקום של ביטוח לאומי, רכזת ההכשרה המקצועית בשיקום שכונות ועוד.
הפרויקטים השונים שהופעלו עד היום:
עד היום פנו הצעירים לסיוע בתחומים:
בעיות דיור, הכשרה מקצועית, השלמת השכלה, שיקום תעסוקתי, הכנה לצה"ל, סיוע בתיווך עם הצבא במהלך השירות הצבאי, התמכרויות (צעירים בסיכון אשר נמצאים בתהליך הידרדרות לסמים), הפרעות אכילה, בעיות בתקשורת עם ההורים, סיוע ותיווך עם נותני שירותים כמו משרד הקליטה, ביטוח לאומי, מוסדות שונים להשכלה, מס הכנסה רופאים מטפלים, לשכת התעסוקה, מח' שיקום של המוסד לביטוח לאומי, מחלקת הוצאה לפועל, משטרת ישראל, סיוע בהגשת בקשות למלגות ועוד.
במידה וישנו צורך להפנות לשירות רלוונטי אחר, נעשית עבודת תיווך ע"י רכזת התוכנית.
מה מציעה התוכנית:
כללי:
התפיסה הכוללנית לטיפול ושיקום בצעירים מעל גיל 18+, החלה להתגבש בשנות ה- 80 ע"י השירות לנוער וצעירים, בתכנית המכונה "תוכנית 18+". במסגרת הפעלתו של פרויקט 18+, אותרו צעירים בגילאי 18-25, שלא היו משולבים במסגרות לימודיות או מסגרות עבודה.
תוך כדי איתור הצעירים עלה כי חלק מהם טופלו בעבר ע"י עובדי נוער ומכיוון שהגיעו לגיל 18 הופסק הטיפול בם. עוד עלה כי חלקם לא גויס לצבא או נפלט תוך כדי השירות הצבאי ואילה ששירתו שירות מלא והשתחררו מהצבא, לא מצאו את מקומם במסגרת מתאימה והתקשו בבחירת כיוונם המקצועי.
מאפיינים עיקריים ובעיות מרכזיות של צעירי 18+:
- השכלה נמוכה או חוסר השכלה פורמלית.
- חסרי מקצוע.
- צעירים בני משפחות במצוקה כלכלית קשה ובקשיי תפקוד נורמטיביים.
- מיעוט כישורים אישיים, חברתיים ומקצועיים כתוצאה מהזנחה סביבתית וחברתית.
- חוסר יציבות ונשירה ממסגרות לימודים ועבודה (חוויה של כישלונות חוזרים), כתוצאה מקשיי הסתגלות והתמדה.
- אי שירות בצה"ל או ליקויים התנהגותיים ותפקודיים שהביאו לשחרור מוקדם.
- ביצוע עבירות קלות.
- תנאי דיור קשים.
- בעיות תקשורת ויחסים בין אישיים לקויים במשפחה ובסביבה הקרובה.
- דימוי עצמי נמוך.
- קושי מתמשך במציאת תעסוקה ומקורות פרנסה, בקידום אישי וברכישת הכשרה מקצועית.
- שימוש מזדמן בסמים.
- הפרעות אכילה.
- סכנת הידרדרות לעבריינות כדפוס חיים קבוע.
- קשיים ומריבות בבית - מריבות עם ההורים המפעילים לחץ על הצעיר כדי שיעזוב את הבית.
- מעורבות בפלילים.
- לקויות למידה.
- צעירים בעלי פוטנציאל אישי אשר "נפלו בין הכיסאות" לאורך השנים וזקוקים ליד מכוונת ותמיכה אישית בדרך לקידומם האישי.
חשוב לציין שלא כל המאפיינים המצוינים לעיל אמורים להתבטא אצל כל צעיר על מנת שיוכל לקבל טיפול במסגרת תוכנית 18+.
לחלק מהצעירים המפגש עם רכז 18+ הינו מפגש ראשון עם גורם טיפולי ואילו חלקם האחר כבר התנסה בקשר טיפולי. הקושי הראשון ביצירת קשר עם פלח אוכלוסיה זה נובע מהעובדה כי חלק מהצעירים אינו מורגל בצריכת שירותים או שאינו מודע כלל לקיום השירות.
איתור:
רכז 18+ מפיץ פרסומים שהוא מוציא ברחבי השכונה ובין נותני השירותים השונים נעשית עבודת שטח בשכונה בניסיון לאתר צעירים באופן אישי. הרכז משמש ככתובת עבור הצעיר במתן הכוונה וסיוע במיצוי זכויות. צעיר שמרגיש מוכן ובשל יוכל להיכנס לתהליך טיפולי לאורך זמן. קורה שצעיר פונה בבקשת סיוע ואחר כך אינו מגיע יותר אך חוזר ופונה שוב מיוזמתו בשעת משבר או לצורך בירור זכויות. לעיתים עוברת שנה עד אשר הצעיר בשל להיכנס לטיפול במטרה לשנות את מצבו לעבור שינוי.
רציונל הטיפול:
הרציונל לטיפול ייחודי באוכלוסיה זו נובע מהבדלים שבין מצוקות של מתבגרים למצוקות של צעירים, בשל השתייכות לקבוצות גיל שונה. מגיל 18 נתפס הצעיר כעומד ברשות עצמו וכמי שנדרש למלא באופן מיידי תפקידים חברתיים, התובעים מאמצי הסתגלות רבים. הקושי לעמוד בציפיות החברתיות אינו זוכה עוד ליחס סלחני, אלא מתורגם לכישלון תפקודי נוסף, לזה מתלווה לעיתים קרובות יחס של אנטגוניזם מן הסביבה הקרובה והחברה.
ככל שקשיי ההסתגלות והתפקוד נמשכים לאורך זמן רב, מעמיקות יותר תחושות הבדידות, התסכול ואוזלת היד, התוצאה - שרשרת כישלונות הולכת וגדלה. למרות התנאים הקשים והמצוקות הייחודיות, לא זכאים צעירים אלה לשירותי עזרה וסיוע של סוכנויות הרווחה והם הראשונים להיפגע בכל מהלך שלקיצוץ תקציבי. לא נעשה מספיק מאמץ מצד הרשויות השונות לפרסם ולדאוג למיצוי זכויות הצעירים, הצעירים עצמם אינם יודעים לצרוך שירותים ואינם מודעים לזכויותיהם וליכולת מיצוי האפשרויות של שירותי התעסוקה, ביטוח לאומי והגורמים הרלוונטיים.
קבוצות בגיל 18-20 איננה נכללת במערך כוח העבודה במשק, היא גם לא מיוצגת בדרך כלל בין דורשי העבודה ומקבלי קצבאות הבטחת הכנסה ואבטלה. קבוצת הגיל 21-25 הינה ייחודית בכך שהיא מייצגת את קבוצת הצעירים הבוגרים הראשונה, האמורה לתפקד בשטחים מגוונים יותר באופן יחסי לקבוצות הגיל הצעירות ממנה, ואין עליה "חסות" של המערכות החברתיות.
מטרות הטיפול:
אחת המטרות המרכזיות בתוכנית 18+, הינה פתיחת אפשרויות והזדמנויות לצעירים מטופלים. לסייע להם להשלים את השכלתם, לצמצם בהדרגה פערים וחסכים שנצברו, לשנות דפוסי התנהגות מכשילים ולרכוש מיומנויות נדרשות שיסייעו למצוא ולהתמיד במקום עבודה או מסגרת הכשרה מקצועית. כמו כן לעורר בצעירים מודעות למצבם ולגרום להנעה ולשפר את דימויים העצמי; להביא אותם לכלל שינוי עמדות מדפוסי התנהגות עבריינית והתנהגות אנטי חברתית להתנהגות נורמטיבית; ללמדם לצרוך שירותים הפועלים בקהילה וכן לשלבם בחיי החברה והקהילה.
לסיכום
רכז 18+ מהווה חולייה מקשרת ומשמעותית מאוד בתיווך בין הצעיר ובין המסגרות החברתיות השונות. ניתן טיפול אישי שמטרתו לסייע לצעיר לקדם את עצמו ואת איכות חייו באופן כזה שנפתחות לפניו אפשרויות קידום שונות. צעיר אשר עבר שינוי אישי מהווה מודל חיובי לנוער ולצעירים מנותקים בסביבתו הקרובה.
שילוב הצעירים בחברה יתרום להם באופן ישיר ולחברה כולה באופן עקיף, המדינה תחסוך בעלויות עתידיות בשיקומם האישי והמשפחתי, בהוצאות בית משפט, בתי כלא, סנגוריה ציבורית, שירותי רווחה ועוד.
איך פונים
לפרטים נוספים ניתן לפנות למרכזת התוכנית, גב' רונית אלקיים ביחידת רונ"ן לטיפול בנוער בעיריית בת-ים או בדואר אלקטרוני לכתובת