קבוצת ההורים ליוצאי אתיופיה פועלת זה שני מחזורים והיא תמשיך להתקיים באותה המתכונת במחזור שלישי. קבוצה זו מיועדת להורים אתיופים לנערים ונערות המטופלים ביחידת רונ"ן ובמחלקה לשירותים חברתיים. הקבוצה מאפשרת להורים להעלות נושאים, שאלות ושיתוף בחוויות דומות ושונות אשר עוברים ההורים עם ילדיהם.
הפעילות מרוכזת על ידי רות אייסו, עובדת נוער מיחידת רונ"ן ובוגר מכון אדלר, אשר מעביר את הפעילויות בשפה האמהרית ומצליח להעלות תכנים מגוונים ביותר.


הצורך להפעיל קבוצת הורים ליוצאי אתיופיה עולה כמגמה לפתוח מודעות בנושא משבר גיל התבגרות, בשל החרפתו בקהילה ולהביא ולהראות כלים שיסיעו בהתמודדות עמו.
אחת הסיבות להחרפת המשבר גיל ההתבגרות בקרב יוצאי אתיופיה נעוצה בפער סביב התפקידים וסטטוס הילד במשפחה. באתיופיה ההורה נחשב למרכז המשפחה, לבעל הסטאטוס הגבוה. צרכיו היו במקום גבוה יותר מאשר צרכי של ילדיו ולכן היה צורך לספקם לפני סיפוק צורכי הצרכים.
תפיסת המבוגרים את חשיבות החינוך הייתה שונה באתיופיה. באתיופיה לעיתים ילדים לא נשלחו לבית הספר כיוון שהאמצעים היו דלים וצורכי ההישרדות נתפסו כחשיבות עליונה מאשר השכלה, בעוד שבחברה הישראלית נחשבת ההשכלה לכדאית והכרחית להתפתחות ולהתקדמות של הילד. המתבגר יוצא אתיופיה חשוף לנורמות ולערכים בחברה ישראלית המציבה את הילד במרכז. הוא חש קיפוח ולא מסופק במשפחתו, שאינה מסתכלת על צרכיו כבעייני החברה ובעצם ממלאת אותו בתסכול. דבר זה מעמיק את קונפליקט משבר גיל ההתבגרות, ולכן עולה הצורך להפעיל קבוצת הורים למתבגרים יוצאי אתיופיה ולעשות חיבור בין תפיסות ההורים את גיל ההתבגרות לתפיסת החברה הישראלית.

• הכרת ההבדלים הקשורים למעמד של ילד ובמיוחד של גיל המתבגר באתיופיה ובישראל.
• הכרות עם תפקיד בית הספר בחברה הישראלית עבור המתבגר.
• חשיבות בית הספר והחינוך הבלתי פורמלי להתפתחות המתבגר בחברה הישראלית.
• רכישת כלים לפיקוח ובקרה על תפקוד ילדיהם בבית הספר.
• רכישת אסטרטגיה חדשה לעקיפת מחסומים אלו.
• רכישת מיומנויות למידה נוספות כהורים.

ההורים למתבגרים יוצא אתיופיה הנמצאים בקשר עם יחידת רונ"ן.